Luaḥ erets Yiśraʾel · 1910-01-01 · שנת התרע״א - שנה שש עשרה - 1910 · p. Seite 36

36 לוח ארץ ישראל לכן נתן ע״י ממוני הכוללים סכום הגון לחלק לכל .העניים נפש כנפש. בקורו של הקיסר, והשמירה המעולה שעשתה הממשלה בעקב זה לכל אורך המפלה, העירה התשוקה גלב אחדים מעדת האשכנזים לעזוב את העיר ואת אוירה המחניק, ולבנות להם בתי מעון מחוץ לעיר ע״ד יפו. ולחביית זאת התאחדו שבעה מתושביה וקנו להם כר נרחב מול קצה מגרש הרוסים לבנות להם שם בתי מעון. מהיר האדמה היתה אז בזול מאד, את הקרקע קנו י בשותפות, ע״מ למכור חלקים ממנה לאחרים, אך לא השתתפו בבנין הבתים רק בל אחד בנה על החלק שנפל בגורלו בנין לפי מצבו וצרכיו ובזמן שהיתה היכולת בידון, ולהקרקע הזאת קראו בשם "נחלת שבעה" ואהד מהם התחיל מיד לחצוב לו בור, שימלא מים מהגשמים שבסוף החרף למען יוכל לבנות לו בית בקיץ הבא. הדבר הזה הסב תנועה וחיים בעיר כלה, וכמעט דאו בזה סימן של גאולה, ומאז החלו הצעירים מתושביה וביחוד בני הישיבה י) ללכת לטייל, בראשי חדשים u הפעם חלבתי ביום החמשי ליפנות ערב עם אחד מחברי ■נשוי ואב לבנים, לטייל מעט טח,••ן לעיר, ובלבחנו ברחוב הב״ד :ומשוחחים יתד בהויות העולים והנה פחאם נם חברי ממני- ויעמוד