Luaḥ erets Yiśraʾel · 1910-01-01 · שנת התרע״א - שנה שש עשרה - 1910 · p. Seite 29

ירושלם בארבעים שנה האחרונות 29 בתמונת זעיר אנפין, ובשאול איש את רעהו "מה הדשות"? ולא ידע,וענה ואמר לא הייתי היוסבהחורבה. אבל נם מבקרים לא הסרו, ולהרשות בדויות ופורחות לנ׳מרי קראו בשם דאר המקור,, לאמר המצאת הבטלנים המתנרדים על ספסלי המקוה. אבל הנשים המסבנות לא מצאו התרועעות ושעשועים (מלבד ההנים) ב״א גנשפי התונה׳ בי הננון בבלי זמר בחתונות עוד טרם נאסר, ור׳ היים המחליל ידע לנגן במוש״ק שלפני ההתונה ומדש שאחריה בבית הנשים את בל נגוני המחולות שהציעו לפניו, וזה היה בל תענוגן ומשושן. ולאשרם לא היה הודש שלא היו בו איזה התונות, 0 בי ההורים השיאו את בניהם בנערותם, ובאשר העירונו בבר לא ראה החתן את הבלה רק פעם במעוף עין אחת, ומעולם לא הורשה להם לדבר איש את רעהו, ומבש״ב לבא לידי הברה, ועי״ז רבו הניטין וזיונים שניים, •;»בר סדור הגט היה בזול מאד, והרב מסדר הגיטין, שלא קבל בל שנר,קבע לו ליסוד לבלי הקור *) בימי הספירה פלאה ההדלקה בליל ל״נ כעמר בבתי חבנסיוח (של החסידים), והטיול שלטוורתו על חלקת הצדה שלפני קבר שטעון הצדיק (שזכרנו בלוח שנה שעברה) את חסרון השעשועים כנשפי חתונה.