Luaḥ erets Yiśraʾel · 1910-01-01 · שנת התרע״א - שנה שש עשרה - 1910 · p. Seite 22

לוח ארץ ישראל 22 הראש* שבלם גלחו פעם בהדש(מלבד אחדים מהצעירים) בסו בבומתא לבגה ועליה מגבעת של צמר ארנבת. ובגדי שבת ומועד ג־מתנו רק באיבות האריג וטובו. לאמר משי וצמר במקום ■ צמר גפן ובד׳ ואת חלציהם אזרו בחגורה של בד מרוקם משי, ויש שלא היה להם אזור מיוחד לשבת, רק חגרו בהמעטפה המגוונת של האשה. ורק ליוקר המהיר של המגבעת של שבת היא הזנביה (שטריימיל) שערכה היה מן 20—40 פרנק, לא הש בל איש. והיא נתנה לחהתן בתור שלוחין מהבלה ליום הופתו, ואם נושאה ידע להגן עליה מ ה ע ש, אזי האדיבה ימים ושנים, ומלבד הימים הקבועים להלבשתה, והם שבת׳ מועד ופורים, לבשו אותה החסידים גם בבל אפרו הג, וההתן בבל שבעת ימי המשתה, ואבי הב; והמכובדים ביום הברית, אבל לצער מעריציה ומקדישיה קצה הולך וקרב וימיה לא ימשובו. — ותלבושת הנשים גם היא היתה פשוטה, שמלת אריג מגוון בימי החול, ושל צמר או משי, (והעשירות גם ברקמת זהב), בשבת ומועד, אבל הכל בתכלית הפשטות,' ומבלי בל קשוטים ואע״פ שהאריג לא היה אז יותר זול מבימינו, אבל מפגי העדר הקישוטין, והמחיר הנמוך של התפירה הפשוטה. לא עלה מחיר שמלה של כדמי בלה, בשבר תפירת שמלה U