Luaḥ erets Yiśraʾel · 1909-01-01 · שנת התר״ע - שנה חמש עשרה - 1909 · p. Seite 142

רוח ארץ ישראל 142 אף גם )אח הן יגמרו התלמידים כשהם בגי טיו שנר" ואיפה ישיגו צעירים כאלה החסרים עיר נסיון העבודה- משרות להתפרנס, ולו הושיבו אותם בתור אכרים לנחלאיתיהם אז לא החטיאו כ*כ מטי־תם, אבל עתה מת יעשו? ובנוגע לטענתם הצודקת בפגי עצמה לזנות בחנוך מסדר מספר יותר גדול מבני עניי עמנו, דעת הדירקטור להרבות מספר התלמידים עד מאה נערים בעיר שההוצאה תגדל רק בשליש ההוצאה המוצאה עתה, המשא ומתן בין פאריז ובין אור יהודה נמשך, והי יתן בלבם עצה טובה וחושיה, לטורי התלמידים : כשהם נכנסים צריכים לרעת שפת צרפת עד כדי להבין בשיעורים, ואז מלמדים א־תם חשבון אנריקורט־רה, גיאולוגיה, שיעורים מספיקים לעכורת האדמה כבימי ופד,יזיק, ציור, רשום, והנהגת ספרי מסחר• וכל 'משק כלכלת נכסים, וידים אמינות בעבודת האדמה ובשמוש המכונות הדרושות. רבים מהתלמידים מדברים היטב תורכית, ולשון קדשנו - אך מעט מאד, ג. גדרות דוצאן. כמהלך שעה מהפירמה לדרומה תחלנה גדרות הצאן. מלבד הגדרות העשויות למלא דרישת הצאן ומעשי החליבה המכוננות בשני מקומ,ת רחוקים מעט