Luaḥ erets Yiśraʾel · 1909-01-01 · שנת התר״ע - שנה חמש עשרה - 1909 · p. Seite 139

אור יהודה f. ־ו 139 i .י;L קרקע בתולה לחבירה למען יבשירוה החוברים I לעתיד לבא, ולפי שבמובא למעלה נמצאים על -I 5 ההרים שרירי עצי דת ובתי הבר, לכן חושב!? r הרירקטר מחשבה גדולה לטעת על ההרים קמעא יי קמעא מרי שנה ושגה עצי דת. ביחוד על המקים ■־f המבשר ע״י התורכים. גם הקצה לבל הבא ומלא ירו r לטעת עצי פרי על הרדים-חמשים דונם לאיש שיכיל לטעת עליהם כשמנה מאות זית! ובאיפן זה ירכש לו האיש •עשירות טיפלגה -לאבר- ולדאבוני התרשלו ׳1 האברים ער עתה, ורק הדירקטר בלברו נגש אל העכורה (ועיין מושב האברים). זהו הרבר אשר דברתי למעלה. כי מטע הזית הוא עבירה לדורות: עתידים י: ■1' ההרים להתעטי בעטי־ות של זית לתפארה, אשורם ולא קרוב, אראם ולא עתה. ד. עצי פרי שונים. עצי פרי חטעלה הפירמה, מלבר יערות אילני סרק I וחורשות עד מקים הבצית . שהובישה לטהר ר,אויר : ולפאר וליפות פני המקום סביב להפירמה ולבית הספר. יי י •< הדירקטור חפר תעלות תעלות להמשיך המים דטפבים •־' מההרים להשקית החורשה ועצי הפרי אשר נטע, ביחור את .I גן הירק הגדול הממלא שגי תפקידים גדולים: להספיק ’■ז ירקית לצרכם, ובירור לאמן ירי התלמידים למעשה Et