Luaḥ erets Yiśraʾel · 1909-01-01 · שנת התר״ע - שנה חמש עשרה - 1909 · p. Seite 138

לוח ארץ ישראל 138 ג. כרמי דת. ככר הזכרנו למעלה כי מוסר הרירקטר אין לכחד כי הארץ פוריה היא, אנל לולא ח ריצות בפיו של העם היושב פה, ולולא ם נ ל נ ו ת ו לא עשו ידיו תושיה, כי האקלים הוא קשה עשר פעמים יותר מכארה״ק, החם מחניק, והקר — טוכיר קרת ארץ הדמים הידועה. כשאתה נוטע — אינך בטוח בי הקלט הנטיעה, ובשתקלט וגם גדלה איננה בטוחה בחייה משך הרכה שנים, וכשאתה מרכיב העץ — יבא הקור ויבה ההרכבה, ואחרי עמל וצפיון של הרבה שנים יבא הקור ויאבל פירות השנה. בין שורות הכרמים צריכים לפעמים ,להסיק את השטים"! מסדרים עצים למערבות ומדליקים כדי להחס האויר, מדת כמות המיס היורדים מהשמים מדי שנה איננה מרובה בשום אופן ממדת המים היורדים בארץ האבות, ואם הראה כברת 4 ארץ מוציאה הרבה תבואות צא ובדק בירי עובדיה החרוצים להפליא ולהקניא. . . (ועיין מושב האכרים), אבל לא אקפח, ולא אכחד גם מעלת הארץ היחידה במינה, בוה שהיא מספקת מרעה טוב וירק כבל השנה בלה : הכקר חורש ביום, וכלילה רועה באחו, ושעורה כרשינה ויתר מיני מזונותיו שעלינו להלעיטהו כארץ האבות ישיג הבקר רק בכמות מעוטה. בכל זאת "אני במערב ולבי במזרח" א;ך, איך, ארץ האבות, ואויר ארצך■ המחיה ומבריא ׳ פה אינה שכיחה מחלת העינים בלל, אבל קדחת שולטת פה, אף שהארץ נעברת זה אלפי ישנים בלי הפסקה, כמו שהיתר. שולטת בארצנו בראשית ימי הישוב החדש.