Luaḥ erets Yiśraʾel · 1909-01-01 · שנת התר״ע - שנה חמש עשרה - 1909 · p. Seite 110

110 Tr לוח ארץ ישיאל -בעבור זמן מה שב הכושי ובידו לחם ומים. כראותו אותי בטצב כזה, שפך עלי מים קרים ער שקיציתי ויצו עלי בטפגיע לאבל את הלחם הטבול, אנכי עשיתי במצותו טבלי לרעת טה אתי. - וככה האכילני הכושי הזה לחם. ולפעמים הביא בשר ופירוח, ער שהתחזקתי מעט והתחלתי להבין מצבי■- הכושי עבדי מאכילני לחם, האין זאת בושה? - פעם בא הכישי בדרכו יום יום ובידו לחם ובשר וישם לפני. ״שטע תם!״-אטרתי לו - טהיכן אתה לוקח את כל זה*.- ,לא עסקך*. ענני כקול מצוה• ),טה*? - שאיתי בטעט בקצף, - ״לא עסקי! לא איכל עד כי ארע טאיזה טקום לקחת את זה, או אולי גנוב הוא*? -הוספתי-. כשטוע הכושי דברי האחרונים קפץ טטקוטי כאלו נשבו נחש. ״טה אתה מדבר? - אם לא תאכל הכף אז ראה טה שלפניך*; ובדברו הוציא אקדח טכיסו. - אתה אברת כל כספך בענין רע■ בזדון. אתה חטאת לאלהים חטאה גדולה בחפצך להטית את עצטך, ועור אינך חפץ לאבל? באותה שעה היה רכושי הפראי הזהיטטיף מוסר, לאיש בעל מדוח. וברגע ההוא נגלה לפניי עיני כל חטאותי ופשעי׳ וקול בכיה התפרץ סטגי וזרם דמעות שטפי בלי הרף׳יבכיתי ובכיתי כטעט כל היום ההוא. טשרחי קרב אלי בתחנונים ויאטר: T