Luaḥ erets Yiśraʾel · 1909-01-01 · שנת התר״ע - שנה חמש עשרה - 1909 · p. Seite 100

לוח ארץ ישראל 100 איזה לולאות וקישוטים ויכנס אתי בשיחה, אך ל» יכולתי לדבר אתו הרבה בי השפה האנגלית עדיין זרה היתה לי, אך לפתאם פנה אלי וישאל: "לאדוני יש איזה קרקעות *? - ״בן ארוני ׳!- השיביתי - ואיפה 2 •בקצה העיר רחמה״. - ״הום ... מה חישב לעשות בזה ״? ״אינני יודע עדיין״. - השיביהי, - ובבר בא בלבי החשד שהאדון הזה מרגל הנהו; בי כבר (הוזהרתי מסרסרים כאלה "אילי חפץ ארוני להפטר מהחלק הזה*? - אינני יודע, היום לא הייתי •בהבורסה*... עניתי. - .כן, עלה מעט״ ... "אם בן אעלה ואשמע* - אמרתי - "טיב ואני אבוא לשמע מאדוני פשר דבר". -ענה האנגלי וילך לו -. עליתי אל "הבורסה" והגה ההיא עלה לפתאם, שאלתי שלי עם כל הבכ החל פה ושם והנה נידע לי בי באו אנגלים וימצאו על הכבר ההוא עפרות זהב. ברק חלף במחי!- הנה עיר מעט יאגיע למחז חפצי, עוד מעט ואתעשרואז... בעבור זמן מה שב האנגלי. אמרתי לו שבדעתי להבות ימים אחרים, וילך..במשך ימים אחדים עלה חלקי מעשרה־ לירה עד עשרת אלפים לירא! אנבי הייתי נדהם ולא ידעתי מה לי, לא יכלתי לאבל ולא לישון בלילה מהתרגשית הגדולה. בל היום עמדתי על ״מעמדי״. ולבי הלם בהולם פעם, ־ עפרית זהב! חלקי ו 5 י־ דן! ‘*'!1 I