Luaḥ erets Yiśraʾel · 1909-01-01 · שנת התר״ע - שנה חמש עשרה - 1909 · p. Seite 99

99 חובב נדח ארץ־ישראל, ועל כן שבתי אל הבורסה יאקנה לי שני חלקים בארבעים לירא. - בקציר לאחר חרש ימים מכרתי אותם במאה לירא, אז שבתי וקניתי;חלק אחד בששים לירא׳ ואחד, כמעט מחוק לעיר, כעשרה לירא. ואנכי קניתי לי "מעמר' על השוק. קניתי בגדים ונעלים וכל מיני קישוטים . והתחלתי ״לסחר״, העסק פרח ואנכי הרוחתי כסף; כי באמת היה אז «זמן של זהב", ומטבע של זהב היתד, נחשבת אז במטבעת נחושת היום. בינתים עלה חלקי בתיך העיר במחיר, ואנכי גמרתי בלבי לחכות חצי שנה, כי בכה, שמעתי, עשו אנשים רבים והצליחו, בהיות אשר חלקי השני לא עלה בלל. לסוף חמשה חרשים עלה חלקי הראשון לחמשת אלפים לירא- הון גדול לפי ערכי אז!- הגע בעצמך חמשת אלפים לירא הרי הם יחמשיס אלף רובל! ואמהר ואמכר. אז עשיתי לי •הימנותא׳־ בהבנק ואהי כאחר הגיינטלמני״ם. אחרי כן התחרטתי לא אחת על המעשה שעשיתי. כי ■ כעבור שני חדשים באה חברה גדולה ותקנה את המקום לכית מסחרה כמאה אלף לירא י. - אך חלקי השני שהיה מחוץ לעיר לא:נ עלה כלל ובמעט שחשבתי "שנפלתי" בחלק הזה. - ויהי.היום ואנכי עומד על מעמדי ומיבר נעלים והנה לפר״אם נגש אלי אנגלי אחד אל שלחני ויתראה כמתענין :בסחירתי, ובאמת קנה