Luaḥ erets Yiśraʾel · 1909-01-01 · שנת התר״ע - שנה חמש עשרה - 1909 · p. Seite 72

לוח ארץ ישראל 72 יהודי כל הארצות גרים פה. החושבים העקרים, ילידי הארץ, אינם עולים במספרם לעשרים אחוזים למאה; והיתר. לאמר, שמנים לטאה, הם מכל פזורי הגלות. כל אהד חפץ ומשתדל להפיץ ולנטוע כקרב ההמון הטסבב אותו אח דעותיו ואת רעיונותיו אשר הביא מארץ מולדתו; אלה את אדיקותם הטפלה ואת הזיותיהם המגוחכות; אלה את השכלתם המערבית, ויתר עמה הכפירה והטמיעה, ואלה את רעיונם הלאומי וחבתם לעמם (לדאבוננו, צריך להודות, בי אלה האחרונים הם הפחות מוצלחים מכולם). המשפיעים ביותר על המון צעירינו פה, הם אותם הרוקים הבאים מתורקיר. אשר לכדו צרפתית באיזה בי״ם של חבי״ה או ישועיי, ובאים הנה למצוא עבורה ומשרה בבנקים ובבתי המסחר. הם מביאים את השכלתם ואת דעותיהם החפשיות (מובן, כי ראשית כל, ההתנכרות לכל קדשי עמנו) אתם, ומפיצים אותם כלי כל עמל כין צעירינו התושבים, הנוחים להתפעל מכל ברק אירופי. אין בל אגודה או חברה בין הצעירים ובני הנעורים באלכסנדריה. שעות מנוחתם מבלים הם כבתי הקהוה, בבתי הבירה, בהתאתרונים וכוי. מה שטענין להם לדעת הוא : עניני הכרזה, עלית וירידת השער של צמר הגפן, של איזו מניות, שטרות; ולפעמים מדברים ונושאים ונותנים גם בפוליטקיוחם של הממלכות, אך מכל הנעשה בעולם הגדול בנוגע לנו היהודים, אין להם כל מושג. ואם לפעמים יודעים בי היו איזו הריגות ברוסיה,'פרעות במרוקו, גירושים ברומניה, רדיפות כפרם,— זה רק בחסד העתוניס המקומיים המודיעים כ״דרך אגב" גם את החדשות האלה. נורא הובר, כי בכל ארץ מצרים, אשר מספר יהודינו