Luaḥ erets Yiśraʾel · 1909-01-01 · שנת התר״ע - שנה חמש עשרה - 1909 · p. Seite 68

לוח ארק ישראל 68 האלה המה ניני המכנים? האלה הנם יוצאי חלצי ״עם נכון וחכם׳? שאלתי את נפשי המחמרמרת, האלה יבנו ח־בית? ג. כשגי חרש־ם ענת, הגשם יורד נדי הפוגה, ירח שבט הראה בי אמנם נימוח הגשמים אגו עומדים ובכת דלת האוצר סובבת בלי הפוגה על צירה, איש איש נבנם נגנב, צרור כספו בידו ומתנצל באמתלאות שוגות על אולתו: על שררש כספו בעת המרוצה, ומתחנן כי יקבלו אותו שוב מידו. ״מדוע כועס עלי ארוני וממצה עומק הרין עמדי? שאלני רב זקן שהשיב את פקחנו אשר הוציא. האמת אגיד לך רבי, כי כעם מיוחד יש לי עליך ועל "רבנותך,, לא די לכם שהוצאתם אח העשרים דגרים המסכנים שהיו לכם בהאוצר עיר האיצה בי רבגיחך, בהיותי טרור עם ההמון הרב ותצעק עלי בפניכל: כי אגי גורם בטיל תורה לרב זקן. ׳ צדקת צדקת בני׳ אשר, היא אשה, כשהוצאתי את כספי מכם לא הבנתי כלל מהותו וערכו של האוצר, מר . . . ברר לי אותו, ועתה אגי מבין: ער כמה שגיתי. כיצד רב שכמיתך ששמש בוראי כארבעים שגה בעיר הגוגה בגולה לא ידע מהותו וערכו של האוצר? ט־וד הייתי תמיד בלמודי• כן כן רבי צדקת גם אתה, מרוב שקידת מעלתך