Luaḥ erets Yiśraʾel · 1909-01-01 · שנת התר״ע - שנה חמש עשרה - 1909 · p. Seite 56

לוח ארץ ישראל 56 את למרות הזהב, מגרף במגרפה את הדינרים. ממש באלו הייתי אחד הסוכנים בימי הבית. העבודה בהאוצר נעברת כראוי, הדבר שלא נועזתי אף לקוות כי יהיה בימי, נעשה לעיני, העם מכל המפלגות נתן ידו להאוצד, מבל השררות ומכל הכתות מראים לו אומן גמור - אם ה״כותל" שריד בית מקדשנו הוא המרכז הרוחני לכל האומה הנה ה״אוצר* נעשה למרכז החומרי. ההבדל הוא רק בזה שבהראשון יביעו כולם הגיונם אך בשפה אחת,/ אם כי רבים לא יבינו אותה, ובהשגי ידברו בעשרות לשונית כי הלא אין עם בתבל שאין בתוכו נדתי־ ישראל ואין ארץ שמתוך הנדחים האלה לא עלו איזו עשרות להתישב בירושלם ובל עולי הגולה האלו הלא נמנים בין לקוחות האוצר. שמעתי כי בעיר מתרעמים עלינו מאד על שאין יאנו משתדלים להשליט אח שפתינובהאוצר, אך כלום המתרעמים מבינים עד כמה אי אפ שר לפעל על האדם בשעה שהדבר נוגע ל מ א ו ד ו, וכל אחד בהול על ממונו ומאמין הוא, כי רק אם ידברו עמו בשפת ארץ גלותו יבינו היטב למלאות חפצו. עבודה זו כנראה לא יגמרו גם בנינו, הלואי שדור שלישי או רביעי, אחרינו, ידבר אך עברית". I?