Luaḥ erets Yiśraʾel · 1909-01-01 · שנת התר״ע - שנה חמש עשרה - 1909 · p. Seite 47

47 מחיי הפלחים מחלת האבעבועית - זשאראראי - ירפאו ג*כ ע*י של .כתיב* מיטחה. הפלחה ממאנת להרשית לייייפא לקבל טרי של ילדה למען הדבק בילד אחר - מחשש סננה - גם את מח־ת "הסבה• (מהרין) ירפאו כאיפן כזה•־ אם מחלת יעץ מיקטא גח־לי נופל) התחזקה באיזח איש, מאמינים הם שהיא באה ע״י הרוח הרע «סיינא" אשר יש לו שליטה להרבק באיש או אשה געשותם חטאה גדולה בשפנם מים על מפתן הבית כייס הששי ומבלי הזכיר בשם אדלה - או בי שפכו °'ם עד גחלי אש - הרוח הרע הזה יופיע לפעמים כצירת "ינש־ף,* ולפעמים בצירת יהודיה, גם בצורת גמל אי בישי, הבל לפי הזמן והמקום-למחלה הזאת הכתיב יכתוב קמיע ארוכה כאורך החילה. ואם הקמיע _ הראשונה לא הועיל אזי ירוע כי נרול העון מנשוא ילכן הרוח רע היא עיקש וממאן לחלוף חיש - ולבן טשנים ומשלשים אותה ואם "נחלתה האשה* על הבעל להפרש ממנה פן ירבק הרוח הרע גם בו• - למען הגן על הילדים אשר לא יפלו תחת רש־ת יירוה הרע הזה, יש סגלות שוניות - למשל לוקחים יאש נחש יבש ומלוח׳ והיפרים איתו בכיפת ראש 1 להלחם את בני ישראל אחרי עברם את הירדן, והסרה אחזתם נפלו חללים ויספו כולם ולא נשאר בחם עד אחד.