Luaḥ erets Yiśraʾel · 1909-01-01 · שנת התר״ע - שנה חמש עשרה - 1909 · p. Seite 27

ירושלים בארבעים שנה האחרונות 27■ PD והתעוררות לפעולה חדשה. והישיבות 1> הרבות. שיש להערה, נתיסדו במקרה ע״י שלוחיהם שעברו נכל ארצות של בני העדה הזאת (רק בהזמך האחרון למדו מאחיהם האשכנזים ליסר מוסרים טובים. ימועילים>, וממילא לא שררה בעדה הזאת קנאיות 1*ביעות נפרזה, הם לא פחדו מלימוד לשונות ומדעים בזכרם כי אבותיהם בספרד החכמים שטעמו נם מעץ הדעת לא סרו מדרך התורה והמצוה. יבשכיל זה לא התנגדו מעולם לבתי ספר, ונם לא הביטו באיש על תלבשתו וחיצוניותו ול* קבאי קנאת הי צבאות מפני פחד הערבות,. יכן כמעט דרכי חייהם ומנהגם עד היום הזה. עדת האשכנזים. גמר הפרוד של ערת האשכנזים היה כשעלה נידם בשנת חרכ׳יד ובערך) להשיג פסק דין מהמלומד הגיול שבהישמעאלים ,שיך אסעד• שנם הם בגי 1) לעדה הזאת יש עד היום ישיבות רכות מזמנים קדומי* אבל תכונתן אינם כישיבות האשכנזים בעד עולי ימים להשתל* גליטור נפ״ת, כי בהן ילמדו החכמים המצוינים שתי* שעות ביום בבנופיא שגעד זה ישיגו תמיכה קצובת ’1”י,® ועל הרוב יש לישיבותיהם קרן קיים שפיוותיו יחולק לחנטי הישיבה ודומות להקלויז-שטיפטוננ שבארץ אשכנז.