Luaḥ erets Yiśraʾel · 1909-01-01 · שנת התר״ע - שנה חמש עשרה - 1909 · p. ×™×—

יח — פתח' הנדיבים והמה יתנו להם מכל מאכל אשי יאבל או מתתז | כסף, ומהנקבן יכרו כרה ביום האחרון :ל הנכה־ בהדרי הת״ת: j בעד התלמידים ומלמדיהם והיא תקרא בכם "חנוכת׳ המובה״, וקודם: i הסעודה יאמרו כל הנערים בבהכ״נ ש״ס פעמים, כמכין ,:בו',.; את הפסיק ,שבי שברי לגי מעע אכל" ואה״כ יאמרו שיר השירים.; מיון (עעס המנהג הוא ע“פ הסוד) s i טבת. י בכ״ד בו מדליקים בכל בתי הכנסיות שבארה׳יק ממדות שלי שמן זית רבות ומזכירים את נשמות המתים אשר מתו ברעש שהיה: י בו ביום בשנת התקצ״ז בעה״ק צפת ת״י. 1 ש ב ט. { בחמשה עשר בו ילמדו הספרדים בישיבותיהם כמעע כלל ן הלילה. ויהדרו לאכל מכל מיני פירות הנמצאים בעיר, ולפני* ן אכלת כלי פרי'‘ואחריה ילמדו למידים מיוחדים. מלוקטים! י j מתנ׳ך משנה וזיהר, יגס יתפללו וישוררו תפלות ופזמונים: י I . . מיוחדים (הלמודים והתפלות נקבצים בקובץ מיוחד בשם ״פרי עך ■! הדרי׳)'. בבהיכ״נ אשכנזיס־פרושיס אומרים בשחרית הפי^ט של ארבע: : פרשיות' ’אחרי’ חזרת הש״ן, 'ושל מוסף אין אומרים כלל. . i אדר. ז׳ בי, בהרבה ישיבות ובתי מדרשים ילמדו כל הלילה, וחכמי׳! צפת ■ילכו• בו ביום ■על קבתרשב׳י אשר בכפי מירון ללמד ולהתפלל,! בעה׳ק צפת, טבריא, יפו, והברון קוראים את המגלה בי״ד ובט״וי .j «באחרון בלא ברכה. ן אין אומרים קרובן בפירים. I