Luaḥ erets Yiśraʾel · 1909-01-01 · שנת התר״ע - שנה חמש עשרה - 1909 · p. ×™×–

בליל הו׳ר ניהגיס הספרדים לתקוע בשיפר בנמר אמירת כל שזר מהתהליס. בש״ת השפרדיס נימים לענית סדר ההקפות נס במנחה יבמיי׳ע. עד ם ו ף חדש תשרי אין אימיים תחנון. חיצון. הכהניס נו׳־כ בכל ייס בשחרית, :׳:•יה ביש ני מוסף, גם במוסף. יבתענ-ות, נס במנחה. אומרים א׳־נ ופעוס הקע־ת בכל יום אחיי כלית התפלה. בימיס כאין קש'ת אימר־ס ברכי יכו׳ אחרי כלות תפלת שררית וביתי החיל גס אחרי תפע׳ר. בתש־לת ערבית אץ אומרים בילארא, רק מיד אחר השכיבני״אימריס ח*ק. השפרדיס מקדימים להתפלל תפלת ערבית בליל שנת וגומרים תפלתש לפני ש,יעת החמה. בליל שיק אי; אומרים ישמר! אחר ברכת השכיבנו, יכן א״א פשיקי המיעדים יימיס הנורא־:. אין מקדשי; על הכיס נא בלילי שבתות ולא בל־לי המיעדיס בבהכינ. נמעש בכל בהנ׳נ אשכנזיס־פרישיס קוראיה את ההפשרה בנביאים כתובים על קלף. אס עבר זמן הרביעה השניה (י״ו בי) ולא ירדו גשמים יתחילו היחידים להתענות כדית ושמשי עדת השפרדיס ילכו מחצר לחצר ויכריזו: ,כל המתענה בייך יהיה', ונס יתר דיני התעניות ותקיעת שופר נוהגים ע״פ השדר הנזכר בתלמוד. כסלו. מדליקים נר חנכה בשמן זית,והמהדריכ מל.’ בפנסים הקבועים על כתה הבית מבחון לסישומי ניסא. תלמידי ת*ת הספרדים ומלמדיהם בר א־ ס •מכבו עלי