Luaḥ erets Yiśraʾel · 1908-01-01 · שנת התרס״ט - שנה ארבע עשרה - 1908 · p. Seite 157

■י'‘׳?*’־ff 157 הקינסט־טיציה נת־ג־מ־ א) כל נחינו הממלכה, יהיו מאיזה גזעו מאיזה דת, יש להם הרוח אישית. ושוים הם בכל הזכיות והחובות. ב) אין רשות להביא ארם בחקירה משפטית, לתפסו, ■לאסרו ולענשו כלי סכה חקית. נ) בשום אופן וכשם יהי מי, אין רשות לקבע כתי דינים מיוחדים ואין רשות להזמין למשפט שום ארם אלא במקום■ הקבוע על סי החק ולפני השופטים הקבועים עלפיהחק. ד) משכנו של כל אדם—אין רשות לשום כה לנגע בו, אין רשות לררך על מפתן כית שים אדם או לשום ■עליו ׳שומרים אלא לפי הקבוע בפרוש כהחקים. ד.) השוטרים ושאר פקידי הרשות, תהי פקודתם ראיבוחם מה שתהיה, אין להם רשות ל ר ד ף אדם אלא בעד פשעים קכועים כהחק. ו) רשאים כל הנתינים ללכת לבל ארץ שהם רוצים בעניני מסחר, או לאיזו מטרה אחרת, ולהתחנר עם •אנשים בטוב ובישר בעיניהם, ז) הספרים והעתונים אינם צריכים להראות להממשלה קודם ההדפסה, אי; רשות לעכב מכתבים פרטים ועתונים במשרת כתי הדאר. פשעים בעניני הדפום צריכים לדו; רק בבית המשפט. ח) כל איש ילמד הכי בטוב וכישר בעיניו. ט) מלבד פקידי הצבא, אי; רשות להממשלה למנות אדם לאיזו משרה אלא לרצונו. אין הפקידים היכים לשמע ולעשות פקודות מתנגדות להחקים, ורשאים הם להתפטר ממשרתם בכל עת שהם רוצים. כל הפקידים חיכים באחריות המשרה שלהם לנהג על פי החק.