Luaḥ erets Yiśraʾel · 1908-01-01 · שנת התרס״ט - שנה ארבע עשרה - 1908 · p. Seite 156

׳והדתות המתחלפות ובין המדינה. ובהיות שהקדשה שנעשה במשך הזמן מעת שנוצרו הסדרים המועילים ההש עד תחלח מלבותינו הביאה לידי צרך להכניס בטמלבתנו סדר השלטון הטגנל, הוכרזה החשמ״ה (הקת שלטון מגבל) על שי רצוננו. אכל אנשים רעים מפני פניות פרטיות שלהם שנכרו על .הרעיון של טובת העם, הרבו ליעין לבטל את החשמ״ה וסוף ■סוף החליטה הממשלה לבטלה. בעקב התפתחות הענינים והרעיונות ובמו כן בעקב השנוים הכללים שנתהוו מהעת ההוא ועד עתה, בגרה הממלכה ונהיתה הגונה לסדר שלטון חשמ״ה, ולבן הוצאנו ■ארדה (פקודת המלבות) להשיב לבחם את בל החקים של ההשמ״ה ולקרא ביול מורשי עם לישיבה מדי שנה בשנה, השער העליון הודיע אח הדבר הזה בכל מקום, ותמול, כשקבלתי את ברבות צירי בל ממשלות הנכר והאורחים אמרתי בפרוש בי מהיום ומעלה בשום אופן ובשום מקרה לא תשלח יד בההשמ׳ה להפריע קיומה. (אחרי כן, מדבר השולטן על הצרך הגמור להתאים את כל סדרי הנהגת המדינה להחקים היסודיים של ההשמ״ה. ומסים) : נצרך בי גל האזרחים שממלבחנו מרבבה מהם, ייהנו מזכיות שיות במו בנוגע להחקים הטבעיים כן בנוגע להחקים הקימים של המדינה, אין שום הבדל בין איש ואיש, בין מפלגה למפלגה, אלא בלם יאותו טשויון גמור בצדק וישר, זה זמן מה, שבקצת מחוזות הממשלה גזרעזעו היסודות האלה נגד רצוננו, ולבן, בוי להבטיח חיים .הצבורים בהוה ולעתיד לבוא, נקבעו החוקים היסודים הללו :