Luaḥ erets Yiśraʾel · 1908-01-01 · שנת התרס״ט - שנה ארבע עשרה - 1908 · p. Seite 125

125 יהירי תימן וזמירותיהם נטיח לסלסל את נגינתם בפי טבע המזרחי, והיא הדין להתימנים, יש להם :גינית קביעית בעק-ן, אבל לא כמו אצל האירופים שאסור לשנות מסטבע שטבעי המנגנים בנגינותיהם בי אם בל אחד עישר, בהמה בטי בתוך שלו, ומסלסל ומאריך אי מקצר ברוחו. ובן הגנינית שהבאנו בלוח הנגינות משמשות למאות שירים! והנה יש בחינותיהם •יפית ועדינות באמת במי ■הנגינה של ״אהבת רעיה״ *1 או "ריח הרם* אבל לא ידוע מי חברם, בי רק בשירים אפשר היה להמשוררים -לקבוע שמיתיהם לזברון ולא בנגינות.- ויש מן הנגינות שהן עממיות, מפורסמות וידועית לכל יהודי תימן כמי הנגינות שד "אהבת הדסה" "אדון עולם• "אני הדל" "אילת חן" "יקי יום השבת• "ביום שנת• ועוד. ויש שחזנים מחברים נגינות בשבילם, בט¬ יבן חבר חזן אחד ח:ם לוי חמדי בירושלים הנגינית ל״טעלות גלגל" "ייח הדם" ובדומה. התימנים אוהבי שירה מאד מאד, ויש להם על פי רוב טינור גבוה ורק. ושרים תמיר בהאיקטבה השלישית (eingestrichene Octave) ודרבם לשיר דרך האף ובפה סגור, ולהבות ביר את המשק־1.- נגינה צ״ו בלוחות הנגינות.