Luaḥ erets Yiśraʾel · 1908-01-01 · שנת התרס״ט - שנה ארבע עשרה - 1908 · p. Seite 111

יהירי תימן וזמירותיהם 111 כררני חייהם אינם משתנים מנהגיהם טכני הקרם הן באכילתם הן במלבושם, מלבד הנזרות וההגבלות שהטילו עליהם הישמעאלים נוגשיהם, במו שאסיר להם ללבוש תרבוש, ובגדי צבעים ובגדים לבנים ומכנסים, ואסיר להם לרכוב על סוס. הגה פה בארץ ישראל יש שוי זכיות גמור, ובשנה העברה עשתה אותם הממשלה על פי בקשתם, לקהלה ע ו מ ד ת ב ר ש ו ת עצמה. ומי שחפץ להתענין באפני חייהם בתימן יראה בספר "אבן־ספיר" כי אחרי בואם הנה שנו הרבה מארחות חייהם וקבלו עליהם הרבה ממנהגי הספרדים׳ וכן בסדור תפלותיהם a כי אעפ״י שיש להם מנהג מיוחד אבל בא להם נם הנוסח הספרדי בעקר מהרמב״ם שאותו העריצו מאד עד שהנהיגו לאמר בהקדיש "בחיי דמרנא ורבנא משה בן ר׳ מימון* בידוע, ונתקבל נם מנהג ספרד ביניהם ולבן קוראים את מנהגם הם "בלדי* (מקומי) בננוד להספרדי שנקרא שאמי (דמשקי). מסדר תפלותיהם רואים כי בתחלה היה להם סדור רב עמרם גאון לקו באשר נם עור היום נוטים יותר אליו. ואלה הם השנוים בין ניסחתם לנוסחת הספרדים: ברבות השחר ניטה במקומות 1) סדור ההפלות לבל ימוה השנה כשם "חנלאל* (בל־בו) נדפס בירושלם בפעם הראשונה כשנת תרנ׳ד נ׳ב.