Luaḥ erets Yiśraʾel · 1908-01-01 · שנת התרס״ט - שנה ארבע עשרה - 1908 · p. Seite 55

לתולדות עדת המערבים 55 הרה״ג דב״ש, ויחל לחפש אחרי האמצעים שע״י אפשר להטיב מעט לאחיו. ולצערו, ראה כי בל דרך אחרת אץ לפניו, זולתי להפרד מהספרדים ולהיות לעדה בפני עצמה לא תלויה במאומה בערת הספרדים. קשה מאד היה, כמובן, להוציא לפעל החלטה זו, ומה גם א? שמספר המערבים היה כה מצער לעמת אחיהם הספרדים. אולם, אין לך דבר העומד בפני הרצון. כמשך שנים אחדות שמו הספרדים מעצרים ומכשולים על דרך היציאה לפעל של הצעה זו, אולם, סוף סיף נברה יד המערבים ויפררו מעל אחיהם לעדה כפני עצמה, עפ״י פשר שנעשה בין ראשי שתי עיית הללו. ויעבד הרהיג דב״ש שבועות וחדשים לבסס את עדתו על בסים נכון׳ ויסדר נם נסיעת שליחים לבל המקומות שבני ישראל נחתים שם■ לבקש נדבות כשם המערבים בירושלם, ונם הממשלה קימה את זה׳ ותיחד להם פנקסים לתשלומי מם העשכריה, ויתקן הרה״ג דב״ש את עדתו, כאחת הערות המתקנות יהמסדרות שבירושלם. וכראות המערבים את כל הטובות שהרזדג דב״ש עושה להם, בתרוהו בתאר רב לעדתם, וכל העם כבדוהו כאיש אלהים ממש.