Luaḥ erets Yiśraʾel · 1908-01-01 · שנת התרס״ט - שנה ארבע עשרה - 1908 · p. Seite 54

לחונן עפרה ולרצות אבניה. גם מוסרות אהביו וידידותו הרבה .להמון רעיו ותלמידיו הרבים, לאו”! מולדתו מקום קברות אבותיו, גם דברי האנשים הרבים שנסו להשיבו ממסעו ויעתירו עליו דבריהם להשאר אתם׳ לא עצרו כח להניאו מחפצו אשר מלא כל חושיו והניניו. ויעזב הרה״ג דוד בן שמעין את כל אשר ליי ורק את משפחתו לקח אתו, ויצא טרבאבו וילך לטסעיו• ואחרי חדשים אחדים דרנו רגליו על אדמת העיי אשר אוד, למושב לו. אחרי עלות הרה״ג הנז, ירושלימה התעוררי תנועה נדולה בין אחינו במרוקו ויחקוהו וינהרו המונים המונים :אל הארק הקרושה, ומספרם בירושלם הל! הלך ורב. משרת הרבנות הרשמית בימים ההם היתי על שכם הראש׳־ל הרה״ג כמוהר״ר חניא (חיים נסים אבולעפיה) ז״ל. משנת התרי״ד ועד שנת התרכ״ו הספיק הרה*נ דור בן שמעון להתבונן אל מצב עדתו השפל, כ* הספרדים שהשבו אז את עצמם להמיוחסים בין כל תושבי ירושלם הביטו בעין נאוה על כל איש שלא בשם ספרדי .יקנה. המצב השפל הזה נגע עד נימי לבו הרחמן של