Luaḥ erets Yiśraʾel · 1908-01-01 · שנת התרס״ט - שנה ארבע עשרה - 1908 · p. יט

צשהל פורים בשנת(בירושלס) נוהגים המהדרים לשלה ממה לשכניהם בשית(כי כן הגהיג הרלב״ה זלה״ה משכי מל כסא הרמות פת). ולובשים בגדי שבת ביום הששי(י׳ד) וביום הראשון(ט״ז). ניסן. המהדרים יאפו שלש מצית מהמים שמירים בערב פסח אחר חצות, ורק אגשים יעסקו בכל מלאכות האפיה והם מלובשים בגדי יי׳ט ואומרים הלל. בו ביים אחר הצית ילכו יושבי העיר אצל צותל המערבי להתפלל תפלת מנחת ולאמר סדר הקרבת קרבן פסח. ליל א׳ של פסח אומרים בכל בהכ״ג אחרי ש״ע הלל שלם בברכה תחלה וסיף. אין אומרים מערבית ולא פיוט נפסח ובשאר המועלים. בתפלת ותערב וכו' אומר החזן ושם נעבדך יכו׳ לפגי ותחזינה ומסיים בא״י המחשל״צ (וכן בברכת שים שלום ושלום רב בר״ה ועשי״ת ויו״כ מסימיס המברך את עמו יכו‘) לבלי לשנות ממענעת הברכה הנהוצה, בשבת חוה־מ או ביום הראשון והז׳ שחלים בשבת קוראים שיר השירים במגלה כתובה על קלף ומברכים על מקרא מגלה ושהחינו, כנז׳ אצל סוכות. הספרדים האיכליס קטניות בפסח, בכ״ז ארז לא יאכלו יען פעם אחת בדקי את הארז כ״פ ולבסיף נמצאה בו חטה אחת. ישמן שומשמין המון המם יאכלוהו והחכמים ידליקי בו אבל לא יאכלוהו. בשביעי של פסח יתאספו הספרדים לבהכ״נ כשתי שעית קודם אור היום וישירו כל השירות הנמצאות בכתבי הקודש ובאחרונה שירת הים.