Luaḥ erets Yiśraʾel · 1908-01-01 · שנת התרס״ט - שנה ארבע עשרה - 1908 · p. ×™×—

פתחי הנדיכים והמה יתנו להם מכל מאכל אכר יאכל או מתת כסף, ומהנקבן יכרו כרה ביום האחרון כל תנכה בחדרי הת׳ת כעד התלמידים ומלמדיהם והיא תקרא בסס,הנוכת המזבח', וקידם הסעודה יאמרו כל הנערים בבהכ׳ג ש״ה פעמים, נמנין ,שבז', את הפסוק "שבו שברו לנו מענו אכל" ואח״ה יאמרו שיר השירים מגון (נועם המנהג הוא ע״ס הסוד) טבת. בכ״ד בו מדליקים בכל בתי הכנסיות שבארה׳ק מנורות של שמן זית רבות ומזכירים את נשמות המתים אשר מתו ברעש שהיה בו ביום בשנת התקצ״ז בעה׳ק צפת ת״ו. שבט. בחמשה עשר בו ילמדו הספרדים בישיבותיהם כמענו כל י הלילה. ייהדרו לאכל מכל מיני פירות הנמצאים בעיר, ולפני אנ לת כל פרי ואחריה ילמדו למודים מיוחדים. מלוקטים מתג״ך משנה וזוהר, וגס יתפללו וישוררו תפלות ופזמונים מיוחדים (הלמודים והתפלות נקבצים בקובץ מיוחד בשם ,פרי עץ הדר"). בבהפ״נ אשכנזיס־פרישיס אומרים בשחרית הפיוט של ארבע פרשיות אחר הזרת הש״ן, ושל מוסף אין אומרים כלל. אדר. ז׳ בו, בהרבה ישיבות ובתי מדרשים ילמדו כל הלילה, וחכמי צפת ילכו בו ביום על קבר רשב׳י אשר בכפר מירון ללמד ולהתפלל. בעה׳ק צפת, טבריא, יפו והברון קוראים את המגלה בי״ד ונט׳ו ובאהרון בלא ברכה. אין אומרים קרובן בפורים.