Luaḥ erets Yiśraʾel · 1907-01-01 · שנת התרס״ח - שנה שלש עשרה - 1907 · p. Seite 96

9(> לוח ארין י •צר אל ויקכלו פניו בתרועה והתלינגות כאחד, על שגרם להם; להמתין יותר מדי, והוא הצטדק לפגיהם ככל האפשר לפי הגימיס. ויכרכם נחג שמח וסיף סיף נגשו לכור!■,הגיגה,. בעל הבית הדליק את הגר של הנכר כברכה■ נעימה והצעירים עני אחריו כשיר ,מעוז ציר ישועתי"־ כמקהלה על פי המנגינה החדשה, אשר השביעה רצון וענג דב את הנאספים הזקנים וגם את בורים מירונוביטש בתוכם, אחרי כן נאם בעל הבית נאום נפלא על מהות החג הלאומי הזה עד פי הילדות ישראל, מה שהפיק, עיר יותר רצון מכד הנאספים ואף מהצעיר דפלא•; אך דומה היה, שכל הרבדים עד כה עוד לא עשו על זה האחרון את הרשם הראוי והמקור, מצד יתר הנאספים, על כן בקש בן בעל הבית הבכיר תתבילות לעורר איזו התרגשות יהרה בתיך החבורה. ויהי כשישבו לאבל“ ויעורר וכוח על דגר גבירי היום-המכבים, גבורתס הגופנית והרוחנית ומסירת נפשם לעמם וארצם. והוסיפי חית דעתו-בכינה לעורר בין המסובים התנגדות-ני׳ תבינת רוחם של המכבים היתד, אמנם יותר עריצות ו ושואפת מלחמה, עד כי גם לו היה אז המצב שר עמנו טיב ושלו ביותר, נם אז היו מבקשים להשתמש■ בגבורתם והיו הולכים לרשת ארצות לא להם, כאלכסנדר מיקדון בשעתו וכגפוליון בזמן האחרון, הדבר הזה, אמנם"