Luaḥ erets Yiśraʾel · 1907-01-01 · שנת התרס״ח - שנה שלש עשרה - 1907 · p. Seite 95

95 חנכה בליל &מנו הפעם את התגלות מקור מחצבתו - איזו •שהיא. והנה, אם על ידי כל סדר החנינה וכל מיני ־התרגשות שאשתדל לעורר בינינו עור לא יעלה בידנו הדבר, אז אציע אח־י גמר הסעודה, כטוב לבנו ביין, לשחוק מעט נם בקלפים, מה שנהוג בחנכה אצלינו בעין מנהג לאומי; והיה בהתלהב היטב החבורה וכלם ■יהיו טרודים ועסוקים בה״משחק" אזי אם אך יהודי הנהו, אראה לכם אנכי במה אביאהו לירי התגלות! ■ואם נם בזה לא נצליח, אות הוא, כי לא מזרע היהודים תנהו כלל... אך - הסו, הלא כבר בא! הנהו מצלצל! - אמנם כן, הוא, הנהו!- ענתה אחריו אחותו ברשמי שמחה וגיל על פניה, - וזרו צלצולו אני מכירתו בבר... כרגע אפתח לך, חביבי! - לחשה בלאט, בגשתה במרוצה קלה אל הדלת וחפתחה במהרה. - שלום לך חביבתי! לחש לה נם הוא, בהושיטו ׳לה את ידו בקידה והשתחויה נעימה,-הנני מברכך בחג שמח! .. אך אל נא ירעמו פניך היפים על שאחרתי לבא היום, כי - כמו להכעיס - יש לי היום עבורה רבה בל כך, עד כי-לולא הבטחתי לך-לא הייתי בא »ליבם היום כלל... בין כך ובין כך ננשו אליו ויסבוהו כל הנאספים