Luaḥ erets Yiśraʾel · 1907-01-01 · שנת התרס״ח - שנה שלש עשרה - 1907 · p. Seite 35

85 לתולהת ר׳ עקיבא רר׳ שמעין כי זה היה משוש חייו ומשא נפשי; ולו חבק, יכול להמלט מהם במלה אחת; ואולי גם כבר יכבדוהו למרת יריח׳, באשר עשו ליוסף הכהן, אשר הסבי את שמו 'יוספוס פלביוס, והגה כל הטיב, אשר אמר לעשות לעמי, לחזון שוא ובל תקימת עמו ותורתו בספק. ולכן אים?ליו חלמירו ר״ש, אשר תכן את רוחו היטב לאמר: •"אם אין עתה מלמדני, אני אומר ליוחי אבא ומיסרך למלכות״ לאמר: יספר למלבית, כי לא חפצת ללמדנו 'יהוציאוך לחפשי, אז באר לו ה עקיבא בדבריו הנחמדים ■לי תשוקתו ללמד גדולה מתשוקת תלמידו ללמוד. זיוםףר׳ שמעון לשאל: ,מי בסכנה? והלא העגל בסכנה י* לאמר: למה יא תביט כעין יפה על תלמידך היונק מתורתך, אם ארצה גם אנכי להסתכן אתך: עמך עמי למסר אח נפשי יעל קיוטו ואלהיך אלהי להפקיד כידו אה רוחי, כאשר יזמות אמנת ונורלך כזה ובבא גורלי. על זה השיכלו ׳י׳ עקיבא בחבטה: .אם כקשת להחנק החלה באילן גדול" לאמר, אם חפצת למכר את חייך, הרבה במחירם: מותי יעשה רושם גחל על כל העם-ואך לא מותך בעודך צעיר, שמר נא את.רוחך זאת לימים האחרונים, 'למען תראה נם אתה במיתך למרחוק כמאילן נחל, תולדות ח שמעון בן יוחי תלמדנה אותנו כי נר בימיו ר עקינא כשני עולמות כאחד: כי אחרי שוב