Luaḥ erets Yiśraʾel · 1907-01-01 · שנת התרס״ח - שנה שלש עשרה - 1907 · p. Seite 27

ראשונה עד ראש ההר, וימתינו עלינו, ואז נוכל לעשות לכסח דרכנו. כל אחר הניט עוד הפעם על המראה היפה של המקום הבודד הזה. על מראה נקי־ותיו ועל הנעצוצים והנהלולים הצומחים, בכל עכר ופנה, והעצים שפלי הקומה הצומחים מנין הגוי הסלע, וכה הלכנו הלוך ודבר עד אשר באנו במעלת ההר, שם ישב איש איש עלי חמורו, והחמרים שהשיגו נם הם לחם לשובע הדהירו T את החמורים, והפעם היתה דנסיעה נעימה מאד, השמש כבר רד, וכבכל פעם נשב גם היום רוח צח ונעים והחמורים לא היו עיפים, עד בי כמעט לא התבוננו איך שעברה השעה ופתאם שמענו באזננו קול געית הפרות והכבשים והעזים השבים ממקום המרעה ממדבר ע ג ת ו ת, ואחרי רגעים מספר שמענו קול ילדי הכפר הסובבים אותנו שנית בפתגמם הידוע וצועקים "בקשיש בקשיש־, אך אנחנו לא שמנו לב לבקשתם ונם לאברה אחת שהניאה חלב ופרות למכור, ונרכב הלאה עד אשר באנו בהדרך העולה ירושליטה,■ והחמורים שידעו כי בבר שבים הם הביתה מהרו עוד יותר.. שירו נא את שיר "השופר" שלמדנו זה מקרוב פקד ראש־המורים, לדאבוננו אין לנו עוד שירים רבים שיהיה להם "לחן" יפה, רק להשיר הזה תקנתי ומצאתי