Luaḥ erets Yiśraʾel · 1907-01-01 · שנת התרס״ח - שנה שלש עשרה - 1907 · p. Seite 26

26 לוח א ר •ן ישראל ילדים, אמר ראש־המו־ים, עסק יותר טיב יש לי בערכם - לפני עזבני את המקים הזה שוטטו בכל הנקיקים והגקרות אולי תמצאו את האזור אשר טמן הנביא ירמיה, ואז שכרכם גדול טאר בי בתי הנבת באירופה ישלמו בעדו הין רב, וזמן של חצי שעה הנני ניתן לכם לחפשו. טיב טוב ענינו בלגו, ויואש חברינו שהיה ארוב לראש־המורים אמר : אבל בתנאי שאף אם אחד מאתנו ימצאהו תהיה השכר לכלנו יחד, וחלק כחלק נחלק ביננו 1 מסכימים אנחנו לזה אמרנו, ונחל לטפם זה בכה וזה בכה. הוי מביהלים, צעק ראש המורים, שבו הלום, רק לנסית את זברונכם חפצתי, האם לא למדנו שהנביא הוציא בפקודת ה׳ את האזור מן המקום אשר טמנהו למען הראות לבני ישראל שכאשר נשחת האזור ולא יצלח לכל בן ישחית ה׳ את גאון יהודה ונאון ירושלים הרב, בלגו הבטנו איש בפגי רעהו בבושה, והגדולים שחקו על משבתינו. היום פנה ועלינו לשוב הביתה, נשמע קול מצוה, ורגלי נעלה מהמקום הזה עד ראש ההר, אמר ראש־המורים בי בעליה סכגה יותר גדולה מאשר בירידה. אבל החמורים גודרים עלינו את הדרך נשמעו קולות שונים, יעל זה משל ידוע אצל החכמים ,,תנו בבור לחמיריהם", אמר בן־צבי, החבורים יעלו עם החמורים