Luaḥ erets Yiśraʾel · 1907-01-01 · שנת התרס״ח - שנה שלש עשרה - 1907 · p. Seite 18

•18 לוח ארץ ישראל כדברך, אמר מרדכי, מייחס, ק רני השמש חירריםבבחעל ראשנו דרך ענפי העצים, לכן נקוטה ונסע" ■ואת המשא והט;ן הספרותי הזה נניח לעת אחרת. על החמורים! פקד ראש המורים, ויתן להפלח מביא המים איזה אגדו;.-רבבנו הלאה צפונית מזרחית על פני מישור גדול, ויל צמח ובל עין לא נראה לעיניני, השדות היו ערימות מבל דשא, מפני שבנר שולח מגל יאף רוח קל לא נשי, וצעדי איש הילך לא נראי ולא נשמע בבל הבבר. מאד חפצתי להיות בבר ב צ ל צ ח אמר אבי העזרי. השמע אזנך מה שהוצאת מפיך? שאל אבי־יעקב. איפוא אנחנו ואיפויא צ ל צח הלא צלצח בדרום חלק בנימין, ובמסעינו זה לא נגיע בלל ל צ ל צ ח. בבל זאת מה מאד גדלה שמחתנו לו;בלנו להיות ■ע״י קפיצת הדרך בצל-צח. גס פה אתה מראה כי סופר הנך ובי במליצה וחידה תדבר, והפעם בפנתיקאות זמשחק מלים> בחבמי הספרדים. - אל תפתח פה לשטן, אמר בך־צבי. אך הזכרת קפיצת הדרך והדרך רעדה וחמורי התחיל לקפוץ והנני גופל. עמדו עשרו! בןיצבי נפל מעל המירו. אין דבר. אין דבר, ב*ה לא נשבר עצמותי בי לא על צחיח סלע