Luaḥ erets Yiśraʾel · 1907-01-01 · שנת התרס״ח - שנה שלש עשרה - 1907 · p. Seite 16

עד בא:, לקצה נחל קירין. ועתה השמאילו! גש אנבי יודע הדרך להכפר ענתא אמר בן־; צבי, בי פעמים הייתי בו בחברת דודי הקונה פה חטים■ למצה שמורה מרי שנה שנה. ראו איך מפוזרים פה אבני־אש רבים, אמר אבי־יעקב, המקים הזה נקרא בערבית ודי־סועני, לאמר נחל אבני־■■ האש׳ וההר הזה הוא קצה הצפוני של הר הזיתים, והכפר הקטן הזה הנשקף'שם למרחוק הוא בפר עסעויה העומד במקום העיר נוב והנזכרת בישעיה י,, ל״ב).- עלינו על גבעה׳ קטנה ומשם רבבני במישור גדול ופתוח, ונרנב הלאה, הלאה צפונה מזרחה, והשמש כבר יצא על הארי; וקרניו להטו את כל היקים ואף רוח קל לא נשב. הנה הכפר ענתא, שמענו קול ראש המורים ברמזו על הכפר אשר ממולנו, ילדי הכפר סבוני וישאלו בקשיש בדרכם, אך אנחנו לא שעינו אליהם ונעבור את הכפר עד בואנו למישור קטן אשר נטוע עצי זיתים. רדו מעל חמוריכם אמר המורה, פה נאכל ארוחת הבוקר. הגדולים ישבו להם בחבורה ואנחנו לבדגה לעומתם והמשרת צוה לאחד מאברי הבפר להביא לנו מהמעין בד מים׳ רחצנו את ירינו ונאכל סעודת הבוקר לשובע. האם היה בכפר הזה מושב יהודים גם אחר חירבן בית שני? שאל אחד מהחבורה, היש עוד בכפר הזה ה•;׳ימדת