Luaḥ erets Yiśraʾel · 1906-01-01 · שנת התרס״ז - שנה שתיים עשרה - 1906 · p. Seite 119

1U) חוזה בהקיץ על אשר "בחטא יחמתני אמי". ילא עלץ־ קמח' שלי, לחיש את אשר אחוש אז אני.-כמה פעמים אמרתי לשלוח יר בנפשי אבל אינני מאלה הבורחים מהענש, נפשי אמרת לי: "חטאת בלאשטיין עליך גם לקבל את ענשך" ואמנם כל התבל כילו נוצר בחטא, עלי לשאת חלק' כמו יתר האנשים, ואתה שקמה־ אחי אל נא תפריעני בשיחותיך תן לי להמשץ־ תפלותי, ובפנותו מקמחי העמיק עיניו בספר ויקרא "ברוב רחמיך מחה פשעי" ויתרגם בזשארנאן "ברוב הרחמים שלך רבונו של עילם מחה תמחה היטב היטב את פשעי, תן נא לי בת לכבש את יצרי. הוי חטא ועינותי ופשעי! עזבוני נא נ א־נני חפץ לרעת אתבם" ובק־או קריאת משונות באלה נפל על הספר ויבך כתינוק. אם בי בלושטץ לא ה־ה ט״המחנה* והכריז תמיר על עצמי כי אינני חו״־צ השתדל לאסוף אספה הגונה מנכבדי שפלה אשר למען עשית נחת רוח לבלושטין האננט של הפירמה הגדולה ד... ם. נעתרו לו לשמע את דברי קמחי ע״ר איץ ישראל אף הבטיחו לשחד מבחם לטובת הרעיון אם אך הגביר ר׳ מנח.: שחור יסכים לזה. בבורו של ר׳ מנחם שחור היה גדול מאד בין