Luaḥ erets Yiśraʾel · 1906-01-01 · שנת התרס״ז - שנה שתיים עשרה - 1906 · p. Seite 116

בני העירה היו "חסידים" אדוקים מקצה האחרון ורק איזה משפחות עשירות בנו לעצמן "אינטליגנטים" שמיבנו של תאר ״אינטליגנט״ בעירה זו היה: בעל איזה רבבות רובלים העושה הבל ד ו ק א שלא במנהג ישראל. הטובים שבין מבירי קמחי שמה היו שקיעים במסדרם. ומחיק לד׳ אמות אלו לא ידעו ולא חפצו לרעת מאומה ונדבן כי זאת פעלה לרעה על קמחי-באיש אשר נעתק שנתים מעילם המסחר היתד, בניסתי של קמחי לעילם זה קשה עליו מאד, אך אחרי ימים אחדיט מצאה נפשו הלוהטת שירה ענדקה בהמצילה הזאת ויקפיץ בכל ודמו אל תיבה. בירחים הראשונים עמדה ההצרחה על ימיני וה״אגנטים" מהפירמאית הגדולות אשר בתהלה הביטי עליי מגביה התחילי להתקרב אל "הליטאי- הירושלמי המוצלח הזה". ה״אגנטים היו רובם מילידי הנגב ואנשים• שבילדותם התחנכו-פחית אי יותר-בבתי ספר ימיבן. בי במקים עזוב כזה שמח קמחי על חברתם, אך בראותו מה המה מבחרי שאיפותיהם התרחק מאתם, וגתרועע רק עם שנים שלשה מהם שמצא בהם איזו שאיפה אידלית. אחד מהאגנמים המצוינים היה בלושמין איש בבן ארבעים גבה קיימה ויפה תאר