Luaḥ erets Yiśraʾel · 1906-01-01 · שנת התרס״ז - שנה שתיים עשרה - 1906 · p. Seite 73

ארץ ישראל דד־ם *לפנים ׳. 7;j המטבעית צבירים צבירים, ־משם היא משגיח נעץ פקיחה על כל הנכנסים יהי־צאים, יחיא איני עיזב :׳קיט* אלא לעתים רחיקית, שם יאבל, שם ישתה, יגם שם ייש;, מלפנים היתה העיר ,תקיע׳ מפרסמת בשמנה הטיב, אחריה "רגב* נעכר הירדן, •אחריה .;יש חלב* בגליל. ירדים העיר תקוע חרבה, ורב הזיתים הם בהרי אפרים במחיי שכם, אך גם בהרי יהירה ובשפלה זיתים הרבה, וביחיד בהבפר־ם שבעליהם פלחים ניצרים כמי בית־/חם, בית גליד, עין כרם, רמלה יליד. והגליל עיר חיים ,טובל בשמן רגל•", וזיתי■• טיבים ומבחרים מאד. נטחיזית שנם ששם ידני הזיתים, ירב* גם העשירים האדירים, ומדי הכרמים הם ייתר סוחרים מאשי• הם עובדי ארמה, והם מפירסמים בקסצניתם הנפרזה, עד כי מספרים, כי אחר מהם מתושבי נכלים, היא שכם, מצא פעם עכבר קטן מת בבור השמן אש־י לו, ויהי בי ירא פן ירגישי אחרים בדבי והיה שמני אסיר באכילה, כפי חקי תירת האסלם, וימהר ויביע את העכבר. חלק גדול משמן הארץ יוצא בחניית לחייל בכלל ולמצרים בפרט. יש איטרים כי הצרפתים מנקים את השמן הזה ויזככיהי ויתקנוה־ *הכשירוה• למאכל, אבל, שקר בפי האיטרים האלה, כי לפי דעת החכמים, השמן המר מראשיתו אין לו תקנה, יעל כן צדקי אדה