Luaḥ erets Yiśraʾel
- Journal
- Luaḥ erets Yiśraʾel
- Volume
- שנת התרס״ז - שנה שתיים עשרה - 1906
- Date
- 1906-01-01
- Page
- Seite 65 (sequence 114)
- Language
- Hebrew
- Belongs to
- journal volume
- OCR quality
- 47% known words query
- IRI
…/4789469-6446756--2911-4790389- Visual Library
- page viewer of the UB Frankfurt
OCR text
ארץ ישראל היום ולפנים השם "חטאב" שפרושו ,היטב" בסו בעברית. לקרש הם קיואים ,לוח" במי בעברית לוח. העצים מיבאים מאסיה הקטנה דרך מדסין ומטריסטה, מרסליה, ושדריה. בין ראשי הבלים שבהם משתמשים נגרי־הארץ לסלאבתם יחשבון: א) הקרדום, הנקרא בפיהם "קדום" ובפי בני מצרים "מקשט" שפרושו "חותך", י) והוא משמש להחליק את העצים כמעשה המקצועה הארופית, אשר איתה הם קיראים בשם "פארה". ואמנם החלקת העצים הרבים הבאים מארופד. היא ייתר ניחר. בקרדום מאשר במקצועה.-a המשור, ובערבית,?ונשאר" משרש נשר במי בעבריח.-ג) המקדח, ונקרא בפיהם "קקדאח" או "?!תקאב" שמיבן שניהם "נקב", ייש שקוראים איתו "בריקה" משרש ,ברם" שפרושו סבב, ע״ש סביבו בשעת המלאכה, וסביב י נעשה ע״י ד״ר המתוח על פני קשת ומכונן סביב גלגל המושם באמצע מסמר המקדח, -ד) הפטיש •נקרא בפיהם ״שבוש״ "מטרקה" ו״מדק" שהוראתם מכה. - הס הצבת, 1) שלשה מיני קידומות הם. של נבוש של עקור ושל נקוע. (כלים פכ״ט משנה ז׳) וזה ד,אחוזי הוא שמשתמשים בו הנגרים. צורתו וגדלו כפטיש ממוצע, והוא חותך מיד אחד הנקרא בית כקועו, ומצד שני דמות ראש לו המשמש & לסמר בו אתיהמסמרים.