Luaḥ erets Yiśraʾel · 1906-01-01 · שנת התרס״ז - שנה שתיים עשרה - 1906 · p. Seite 48

לוח ארץ ישראל 4S מעבדים ומשיורי העורות האלה דנרקבים, עוד הם; משתמשים לעבורם בתמרים המפיצים באשה וצחנה: בבל אשר יעיר נם המשל ההמוני האומר: "קללת ה׳ תרבץ על העבדנות המשתמשת בצאת הכלבים 1)״. בתי העבדנית בירושלם סמוכים אל הכפר "סלואך הנקרא בן על שם מעין• ה״שלוח" הנוזל לרגליו, ביפו ובחיפה הם קרובים לים, וברמלה מקיסם על יד הבירות אצל בארות המים. העכור בכללו נם מאד, ולבן בקנות הסנדלר את העור למלאכתו ישטחהו על פני הרחוב ממיל׳ לפתח חנותו ימים אחדים, להיות למררם לרגלי העוברים והשבים, שעל ידי זה יתרכך והבשר למלאכה, למלאכת העבוד אין בל זכר בתנ״ך, אבל היא נזכרת פעמים רמת במשנה יבתלמיד, אך אין בל ספק שגם בתקיפה קדומה מאד ידעו בני האדם לעבד את עורותיהם, בי השמוש בעור, ימיו בימי האדם עצמו 4) העבדנות נחשבה בימי התלמוד?1מלאכה בזויה׳ עד שאמרו "שבופין את האיש אשר אחז במלאכת הבורסי לגרש את אשתו במאנה לשבת אתו", את המטפל עם העורות לחת להם אח העבוד הראשון אשר ענינו הוא לשרות אח העור בצאת כלבים כדי שיתקמץ, נקרא בפי המשנה "מקמ,)* ובפי התלמוד בורסי קטן, (כתובות, סוף׳ פרק המדיר).