Luaḥ erets Yiśraʾel · 1906-01-01 · שנת התרס״ז - שנה שתיים עשרה - 1906 · p. Seite 43

43 ארץ ישראל היום ולפנים מפעל "צדם" שפרושי "עיר מעבד", והפלחים יקראום בשם "י_טא" א־ "מראש" שמובן שניהם "מדוש" מפעל "דש". ואמנם יש הבדל בין מנעלי העירונים לאלה של הפלחים, מנעלי־העירונים פניהם מחדדים, ולשון אלכה ומחדדה הנמשכת מעור הסילית נקפלת כלפי פניהם לנוי, ונעלי הפלחים חסרים הנוי הזה, והם עשויים עיר בלתי מעבד בהלכה אשר שער הבהמה טרם נשר כלו מעליי, יבבלל בל העורות היינו נם עיר הבק־ אשר ממני יעשי פני הנעלים, ונם עור הנמל המשמש לסילית, מעבדים עבוד נס. מנעלי האנשים צפים ואינם מניעים עד הקרם־לים, אך מנעלי הנשים עמוקים ומכסים את בל הרנל, ער ממעל לקרסילים, ותבניתם בתבנית ה.,bonos“׳ אך אינם מניעים למנעלי הפלחים העמוקים ביותר, והם נרבסים מלפניהם בשרוכי עור למען הנן על הרנל לבל הדקר בקוצים בעת העבודה הקשה, כי רק בעת עבירה קשה ינעלו הפלחים .את נעליהם, והמנעלים לא נעשים על פי פקידת הקינה למפרע, אלא הרי הם מובנים ימזמנים בבמות רבה, בחנית הסנדלר, והקינה בירר לו בעת הקניה את הראיי לו לפי מרת רנלו. מנעל אשת הפלח היא יותר קל, יבמדה ידיעה