Luaḥ erets Yiśraʾel · 1906-01-01 · שנת התרס״ז - שנה שתיים עשרה - 1906 · p. Seite 22

2־2 לוח ארץ ישראל בי הם לבדם שבנו אז מחיץ לעיר!0. אבל למן היום. שתנאי המקום שנו לטובה׳ ופחד הרוצחים והשודדים אשר נמצאו בימית לא מעטה על פרשת דרכים ■ ללסטם את העוברים, סר מעל התושבים, נספחו אליהם עוד אנשים רבים, אשר בתוכם נמנים גם יהודים אחדים, וביום יש אשר ירחיקו לבת גם עד הכפרים היותר רחוקים למען ערב את מערבם. ול״םמאסרה" לא דרוש בסף רב, כי די להם לתת להפלה םבום מצער מאד־ בתור ״ערבון״, לאמר: "תחלת פרעון", בבטיחות לקיום המקח, שאם יבטלו הקונה הפסיד ערבונו. המלה ״ערבון״ כהויתה במובן הערבי, כלומר 5 בתור "תחלת פרעין" מצויה הרבה גם בתלמוד, ומושגה נגזר ממושג הערבות היינו; הערבון ערב בעד בעליו שיקים את דבריו, ובבחינה זו מוצאים אני את המלה הזאת, גם פעם אחת בתורה במעשה: יהודה ותמר a).. ונבדל הוא מושג הערבון, ממושג המשכון, או העבוט, שבערבי קיראים לו ״רה[״,!0, בי מושג. המשכון היא להבטיח את דמי החוב עצמם, בעוד¬ 1) בני המשפחה הזאת הם גם כהיום הזה, המחופים בקנית הפחמים, העצים, והסיר לבני העיר. 2) בראשית ל״ח, י״ז. i:) ובן גם בתלמוד, אין מרהינין, —תום׳ מעש׳, א',