Luaḥ erets Yiśraʾel · 1906-01-01 · שנת התרס״ז - שנה שתיים עשרה - 1906 · p. Seite 19

1;) ארץ ישראל היום ולפנים לתער הגלבים יקרא' הערבים בשם "מושי «חלאק" -תער מחליק- והפלחים יקראוהו בשם "טוש* מהאף -תער מקשט, התער הזה המיחד לגלוח, היא הנקרא כימי קדם בשם ״תער הגלבים״ או ״תער-הסופרים״ 1). "י״המורה" *) היתה כנראה מבין פשוטה, שבה השתמשי גם לגלות בינם לבין עצמם, בבל אשר ע^שים הפלחים ביום, הספרים אצל היהירים המה עפ״י הרב ספרדים, ימעט מהם פרסים, ואליהם יפנו דיקא בני הדור הישן מבל העדות, להחלקת שער ראשם, היינו להעבירו לגמרה כתער, בי אלה החפצים ביפויו ע״י מספבים ומבינה, פינים אל הנוצרים המצט־נים בחריצותם באימגות זי. הז מוכרי הירקית והטבחים נחשבים בעיני עם הארץ להיותר גרועים במפלגת בעלי העסק, וזה מפני כי ברבם הם אוהבי מרון ומחרחרי ריב, ופיהם מלא כל היום אלה וקללה, בהסבינם לזה-אלה לרגלי משאם ימתנם עם הפלחים, הנודעים לצרי עין מאין כמוהם בבל הנוגע למחיר הירקות שהם מוכרים להם, ויאשר על ידי זה הם באים אתם למהלומות), - ואלה בהתנרותם תמיר 1) אל תקרי סופרים אלא ספרים. ום״ז י״ז, —שמות א׳ י״א. ה• שופצים י״ג,