Luaḥ erets Yiśraʾel · 1906-01-01 · שנת התרס״ז - שנה שתיים עשרה - 1906 · p. Seite 15

15 ארץ ישראל היום ולפנים ,הכל נמצא אצל הבשם. חוץ מהסם המחולל אהיה — T ן - לשנואה". והיה אם המשא והמתן בינו ובין הקינה טעינים שהות, והעמיד הבשם לך הדום נמוך ברחוב, על יד חניתו למען תשב עליו, וברגע, במי בקסמים, יצמח מתחתיו שמש - המקהוה (בית הקפה) אשר בידו האחת ^ב־צת כיסית קטנות, ובידו השניה מז-קהוה שחורה ומרה, שהוא יוצק ממגד, לתוך הבום, היא בום-הםרםוריה, שבלעדה אין בל עסק חשוב נעשה. בה מתחילים יבה גומרים. מלבד הבשמים, ימבר הבשם כל מיגי זרעוני גנה, כל מיני עשבי הרפואה המקבלים להם,-כי גם לרוקח יחשב הבשם-, וגם כל צרכי הצירים: כדורים ואבק שרפה ובו׳. בעזב הבשם את חנותי לצרך שעה, אם להתפלל ואם לתכלית אחרת, פירש קלע (יריעה מעשד,;רשת> על הפתח, ואז בידוע שהחנית נעילה, ולא יקרב אי־יה איש לבלי יתפש כגנב. הבשמות מסורה כלה ביד המיסלמנים. ־ T ג) המקהוה (בית הקהוה) לא תחסר כמעט בכל שוק, ומקומה על פי רב בקרן זוית. אליה יסורו בני הכפרים והמדבר, בבואם העירה,ואותה ישחרו גם בני העיר שיש להם