Luaḥ erets Yiśraʾel · 1906-01-01 · שנת התרס״ז - שנה שתיים עשרה - 1906 · p. Seite 14

ל י ח א ר ץ־י ש ר א ל 4ו נל אחד מההגונים משתמש אמנם בהתמהמהות זו, לספר באזני העיבר בשבח סחורתו וזול מחירה, ואמונת לבו הוא, לעמת חברו הרמאי המיר,ר את השער שבעתים בעד סחורה גרועה. אבל להעיברים עצמם לא ינעם הטיול בשוק הזה מאומה, ומבש״ב להרוכבים, כי על יד חנויות הבשמים תמברנה נם סחורות הרצענים, והנדלנים u כגון : סרנים, אוכפים, וכל שאר עדי הסוסים במי ׳אמתחות, שליפים הרסנים יפרומביות, ונם עדי הגברים המדבריים, נעלי עור אדמדם, פתילי הראש, ושאר גדילי קשוס מעשה דמשק. וכל הסחירות האלה תלויות על קירות החנויות מבחוץ מזה ומזה, בולטות זו לעמת זי. ולפעמים תתגבבנה כל כך, עד שהן דומות לגבעות שובבית, שחודיהן יתאחדו איש באחיו והיו כמין שער ביתש המפריע מאד את הרכיבה. והבשם איננו מן הבורים, כי יודע היא קרוא וכתוב בשפתו, כאשר תעיד עליו רשימת שמות הסממנים למיניהם בכתב ערבית ולשונה, על צדי הקפסית, וחרוץ הוא להשביע רצון קיניו, ומעולם לא יאמר לך על סחירה אינה בידי, כי אם לא נמצאה לו עתה ימהר להביאה לך מחנית חברו, ועל כן שנור בפי הערב• לאמר: 0 Passementerie . 2) ד,ישקים Bissac .