Luaḥ erets Yiśraʾel · 1906-01-01 · שנת התרס״ז - שנה שתיים עשרה - 1906 · p. Seite 12

12 לוח ארץ־י שר איל ני גם העברי ברצותו ליחד את מין השמנינית, יליה אליו שם המין, לאמר: שמן זית, ובו/ ואולם ה״שמאף איני מסתפק רק בשמנוניות, כי נמצאים לו למנירה גם "רות יבשים, גם כל מיני גריסים, אירז, פילים, ועדשים, וכל שאר מעשה קדרה. וסל הסחירות חלדו מסדרות אשה אשה, בסלים העומדים על פני הרח־ב, בפתח החנות הקטנה שהחגוגי יושב בה, ואין הקינים נכנסים לתוך החנות, אלא עומרים על פתחה, יביררים להם במה שיחפצי, והחנוני שיקל אי מינה ■ליקה מעיתיו מבלי שיזיז ממקימי. 1) הסדר הזה השולט עוד היום בתקפו בערי השדה, הולך ומשתנה לטיבה בערים העימרות תחת השפעת הנכללים בה, עד שתהיה זקוקה וצרופה מכלי תערבת זרה, ואז היא משתמרת מהתקלקל ימים רכים, והיא משמשת לבשול ולהשמין את התבשילים כמו שומן האוזים כארצות אירופה, 1) עי׳ ב״ק פ״ב משנה כ׳ : כיצד משלמת מה שנהנית? אבלה מתוך הרחכה, משלמת מה שנהנית, מצדי הרחבה,, משלמת• מה שהזיקה, מפתח החנות, משלמת מה שנהנית, מתוך החנות משלמת מה שהזיקה. והרחבה הוא מקום שהרחוב מתרחב יותר מכפי הרגי:1. ומדרכם של בני הכפרים הבאים העירה עם ירקותיהם ופרוחיהם, לבצר להם מקום בצרי הרחבה. ולפיכך אין רשות לבהמח להתהלך שם. בי דרכה באמצע הרחוב, ואין לה לנטות לצדדים, משא״ב ברחוב הצר עצמו, ששם אין למנוע את הבהמה מאכל גם מפתח החנות אשיר על דרכה,