Luaḥ erets Yiśraʾel · 1906-01-01 · שנת התרס״ז - שנה שתיים עשרה - 1906 · p. Seite 11

ארץ ישיאל היום ולפנים 11 מפיהם, יהן במה שנוגע ליושר המבטא. ובילל מדברם נאיה, ישיחתם בנחת, ומלאה נעימות וחלקלקית. ולוגמת מה שדרבם לדבר אף לגדיל בלשון נוכה יחיד, הם מרבים בתארי בבור אפילו לבדומה להם, לאמר: אדוני, יבורך, מעלתך, וביו״ב. בגי המפלגה הזאת המה : א• בעלי אחיזית גדולות שמוסרים אותן לפלחים באריסות למחצה, לשליש או לרביע הבל לפי תגאם, אי בעלי עסקים גדולים הקונים את יבול הארץ, ומוכרים איתי במרה גסה, בי להם הממטרות לתבואה, להם הבירית לשמן הזית, יהמה בעלי הביס הממציאים מעות לפלחים לעת החריש , למען ישלמו להם התביא־ת לעת הקציר. גס יד גדולה להם ביחד עם נושאי המשרה הטירקים, בכל עניני הממשלה וההנהגה, ועל פיהם ישק בל העם. נשיבה נא שנית אל מפלגת ס עלי העסק והאמנית ונאמר בזה, בי בראש בל העסקים המצייים, הוא עסק החנינית המתחלק להרבה ענפים. א) חנית המבלת - החגיגי המוכר בל מעשה קדרה, נקרא בפי יושבי מצרים בשם "בקאל" שפיריש* מיבר ירקית. אך בפי יושבי ארץ הקדש שמו "שמאן* נגזר ממלת ״שמך הכוללת בד מיני שמנוניות, בטי: חמאה נתבת, 11 שמן זית ושמן שמשמים, במו שהיא ג״ב בעברית, ו) בדי?1הבנים את החמאה לקיום, מתיבים אותה על גבי אש רפויה, וקולטים מעל פניה את הזוהמה והקצף וחלקי הגבינה