Luaḥ erets Yiśraʾel · 1905-01-01 · שנת התרס״ו - שנה אחד עשרה - 1905 · p. Seite 137

187 I ח ו ז ה נ ה ק י ץ -קמח,!-פנתה אליי בהיותם לברם במשעיל- האם באדן ישראל הלילות יפים והעצים רעננים נכד פה? - אומללה!...- קרא קמחי פחים - נם מי ׳שאיננו להיט אחרי "פי הטבע מסינל להקריב חלק טהייי בשביל ישיבת לילה אחד בארק ישראל, הלא תביני, . שאניא, בי ייפי הפריזרר לא ישיר, להדר האילם, בעת ישתית הטהע עם משפחת דירתך נצב לפני מראה אחד שאחד הלילית: אני יישב על הנג 'לפני נבע־ת ממראה השלג - הן הנה נבעית החיל של שפת הים - גל'־; תכלת המחפים בבםף-בן,מראה הקצף בלילה-נ־געים : כחם אך נסינים אחיר במי יראי לנשית אל קדישי־אל אלה, וקערת תבלת שקיפח מעילפת ספירים מתיחה מעל לים ועל שפתה זר הלבן בשלג, עליי מפיתחים הרים כרמית הרי יחידה ותמרים מנענעים לאט לאט בפותיהם; בפאת קדים נראים הרי יהירה כריכסיהם היפים, הנה משעל צר מאד נראה על אחד שהם. המסתכל בו מאמין, כי ריאה הוא עליי עקבית ישנית הטזהירית לנוגה הירח. הלב חישב, בי אלה הם פעמי־אחד־החיזים אשר בשביל הזה עלה על' ההר ויחזה מחזות שדי. היי! מי יעצר בח לתאר אף■ קצת מהייפי אשר בתוך הארק פנימה: במקימית אשר 10