Luaḥ erets Yiśraʾel · 1905-01-01 · שנת התרס״ו - שנה אחד עשרה - 1905 · p. Seite 131

ה ־ ז ה בהקי,) 181 שפמי יזקני המגלחים היה אפשר לערבל לבן שבע¬ שמינה עשרה שנה. הנריך גרסמביץ דירתי, "אבבדה להציג את בן יאתה, הנריך, השני. חיה־והן המבינה רובינשטין רובינשטין שני בי יש ענה־ נא על הפסנתר וידע, כישראל. סליחה, עיר לא עבר השבת. - סלח נא, קמחי, שכחתי. -יבא! ענה קמחי על קול הדפיקה. הדלת נפתחה והעלמה שלמון באה בלוית איש צעיר. "אדיני קמחי! נעתרתי לבקשת אחי, הניסע מפה, להציגהי לפניך״ - אמרה בהרבינה מעט בראשה להעלמה יהעלם חיה־זהן. קמחי חש להביא בהברה את אירחיו. -ההנך שימע, הנריך?י-.קראה מאניא חיה-זהן כצרמה את קרובה באזנו-מר שלמין הפציר באחיתי שתיליבי לקמחי ואני המסכנה נאלצתי להפציר בך עתיליכני אליו. - הסרבתי לא בשביל מאוני להתידעית אל מר קמחי, בי אם מפני שלא חפצתי להסבר בחברת קריבה כמיך. -הנריך, דבר בבל העולה על רוחך נחסה נא מעמ ־נראה עד במה הנך מתביש בקריבתך.