Luaḥ erets Yiśraʾel · 1905-01-01 · שנת התרס״ו - שנה אחד עשרה - 1905 · p. Seite 130

י '־»־ '<1 זי"* ׳1 ליה ארץ־ישראל 130 "אל נא באפך" -אמי ל‘ ליבלה בהסיר־ ירו מאפי האימלל- "הראשים חטא־ ואפך מה בי תבלה חמתך בי? אל תדאג, אחי, בראש השנה הבע״ל נשנה הניסה ינאמר ״יהי רצין שנהיה... ולא לראש״. החריד הזה מצא לי הד. הרבה מהנאספים, ובתיכם גם צלפחד, החלו לספר על הענינים המגיחבים שבישיב, הספרית וביתר הספירות של אשדות וכה התחדדו בשעה עד בי פרחי אשר לא אהב שירדת באלה קם ממקומו ואז נפרדי מאתו. -ינוקא קדישא! ■אמר בארל לקמחי- מחר בביקר תבין גם מהע בעדי בי דבר לי אל היד קדישתך. בשיב קמחי אל נוהו מצא בי עלמה בתלבשת תלמידית הגימנזיות והיא רמת הקימה, פניה קטנים כפני ילדה, שעריתיה חזהבביית קצוצית במספרים, בלירית גבוהה, הגדילה ממרת פניה, זקיפה מעל למצחה הגדיל, עיניה התבלותיית נוצצות, אפה קטן ומתאים לפניה הזעירים, בל תניעותיה מלאית חיים ומהירית. על ידה עמד צעיר שפד־קומה בעל תלתלים שהורות . פניו הימים ייפים, עיניו השחירית בגדגדניית מינתרית בעגילים ירקים... על פניי שפיבה עיפית ולאות אף בי נראים בצעירים מאד ולולא