Luaḥ erets Yiśraʾel · 1905-01-01 · שנת התרס״ו - שנה אחד עשרה - 1905 · p. Seite 120

לוח ארץ־ישראל .120 ונשיח על זמן היותני ש מה א־ כל אחד מאתנו יקרא לו בספר ולא נבלבל איש את רעהי. -הצעתך זאת הנני מקבל למחצה: להתידע אל הוריך, אך מחציתה השניה לא איכל לקבל לוא גם חפצתי הלא בבר אמרתי, בי מנהגי ישראל קידש המה לי. - להמעץ של הירי שלמין היתה צורת דירת בעלי־ בתים בינינים באשרות מבלי שום הצטינית, ינפלא הדבר בעיני קמחי אשר ידע חילשת העלמה שלמון להצסין במקוריות אילם קישיוד נפתרה לו בהבנסו. ל״חדר־למידה״-בן כנתה את חדרה,-שמה היתה חילשתה בילטת בכל: ברהיטים והצעצעים הראיים לחדר עלמה, בשלדי החיות וקני הזכוכית של לברטריים שעמדו שם נם בהספרים, הערביביא 'החפץ להצטין במקוריות נראה בבל, השלדים היו מקשטים בעדים. הספרים מבירכים בכריכה ובסדר משינה קנדיד של וולטער היה מבורך עם קנט, וסעריאנמעם עם בוקל. אחרי אשר קמחי הבטיח לה ל״הראית" לותו איתי על המדרגות ובעמדם על המרפסת שאלתהי, אם ילך בערב הזה לאליעם ובהשיבו לה, בי ישאר במעוני, אמרה לו: "את משפחת אליעם הנני מכרת מימי ילדותי, אך איתו לא אדע, אך בפי ששמעתי נם האדון מתפעל מאתי במו יתר מעריציו.ואינני יכולה להבין זאת: הן מצבי הלא טיב מאד T