Luaḥ erets Yiśraʾel · 1905-01-01 · שנת התרס״ו - שנה אחד עשרה - 1905 · p. Seite 100

לוח ארץ־ישראל 100 קמחי! בטובך . " הוא הביט סביבו לראית את הדובר בי והנה מימין בסאי עומדת גמדה שחידד, יעלוו ראש גדול ועינים שחירות ונוצצות "אבל אשמה אני, לא הספקתי להוצג רפני כבודי1 אג, הנני ריביזע״יץ, מריא פבלבנה, בן קוראים לי, אף שאינני א־הבח לחקות אותם, כן אדוני הנני מריא פבלבנה והנני מבקשו! מאד את אתני כי אם ישאלהו איש: אם הזמנני לחאספה יאמר נא "בי בן היא" ממני הם אינם מפחדים במי מהגברת ביילי; ובלי טקסים המה מראים לי על הדלת. -״אבל״ . , . - התחיל קמחי.; "בלי שום אבל״.-קולה צפצף עיד ייתר ונדמה לקיל בוכים של תינוק, ולכן הבטיחה קמחי למלאוח בקשתה ובין בה הגברת בילין רעמת: "הוי, גבירים כשפנים, ערימים בחטירים, חה-חה, אותי חפצי לרפדרו יבחבמתם הרבה בחרי בבלימן הערום במיה,ם אשר התנדב להשלות איתי. הנבם חפצים לדעת איפה נמצא צירבם בלאימן הנבון? מפתחי יגיד לבם קחהו ופתחו ב־ אל המחלקה הרביעית של בית־ספרי יתמצאו שמה אל שליחכם החרוק.-אולם אל תפחדו, נגד האורח, שגם הוא התנהג עמדי שלא בשורה, אראה לבם, כי הנשים יודעות גם לשתק ובדי להבעיסבם, לא אדברה הפעם ־ר