Luaḥ erets Yiśraʾel · 1905-01-01 · שנת התרס״ו - שנה אחד עשרה - 1905 · p. Seite 98

המלה ״פלסטינה״ שדימה היה לאיש האיטר: אחרי שאכלנו ושבעני נתחיל א־ ה״ספורט" שלגי״-גרם, כי אליעם וקמחי הכימי איש על רעהו במי ישאלו איש את חברי: המאנשים, אשר הנעניע על הכסא ובלב השעשועים הנם במדרגה אחת עם הגעשה ב״פלסטינא", תיא תשיעת ישראל׳, הנבחר ליושב ראש היה אמיץ יליד רומניה מנהל בית מסחר גדיל, איש חמורות כבן ארבעים וחמש, בנעיריו למד בבתי ספר בינונים בארצית שינות היא דבר בשפית שונית אך לא סגל לו את מבטאם• הכל הכירו בו בי היא מדבר בשפה זרה לו. מעברית נשארה לו אך גירסא דינקיתא שהיציא מחרר מלמדי בגאלא,;. תילדית עמי ידע היטב יחשב לו לחרפה את אי־ידיעת שפתני ילבן התאמץ תמיד לכסות על קלונו, ובהתאבקי בין הסיפרים והמשכילים העברים היה תופס בשכלו המהיר את העגין שעליו הם מדברים וגם "פחה" שלמה בעברית והיה מעמידה תיך בדי דבור בשיחת' אבל לאסיגו קרה לו לפרקים בי העלה איתה פחה שלא במקומה או הביאה בתור ראיה לדבריו בעת אשר הגידה ההפך ויהי לצודק לשומעיו. כל מיודעיו ידעי לעצר פיהם משחק בעת אשר קרהו אסון בזזתי אך מיבן כי אחרי כן עפו ביניהם "אגוקדטים" על