Luaḥ erets Yiśraʾel · 1905-01-01 · שנת התרס״ו - שנה אחד עשרה - 1905 · p. Seite 81

81 חוזה בהקיץ מאד גם בכמותו וגם באיכיתי, אפם אגשים מצוינים אין לי שייבלו לעמד בראשי; מכל בגיו הרבים לא ימצא לו מגהיגים אחדים, בלם במי בעלי מומים: באלה שהתחגבי בהגיטטה אין די אומץ־אזרחות, ובאלה, שגדלו בבתי־ יפת אין איתר, האש הדרושה לאגשים הצריבים למשך אחריהם את ה ע ם. ומאין תיקד האש הקדושה בקרבם אם אינם יודעים בלל את ש פ ת עמם ודברי ימיו 'מעילם לא ראו את ארצו . . . דמעית לא גראי על עיני הדובר אך הקול נשמע לאזגי בארל גאל־ יצא ישר מתוך הלב, והכיר היטב בי דבריו כמיעך שעות אחדות יבולים להפיל למשכב גם איש בריא ישמן ועל בן התאמץ להסיח את קמחי לעגין אחר אך לא יבל להוציא הגה מפיו, כי גם היא נרעש מאי׳ שערותיו סמרו ובשרו נעשה חדורים. בל א־מר יהגה אשר יצאי מפי קמחי נגע סלד באש את לבבי, יכין בה קמחי עידנו מדבר, הוא הסב פניו וירא בידי על ח כ ק ע ה שבה מתענה. עמי הנפלא מכל, ד,מסגל לכל, הנעלה על כל, אפס אין אדונים לי יאין . . . שעיל חזק התפרץ מגרונו ויפול באין אונים על הספה. בארל מהר להגיש לו בום מים אך בהתבוננו '*ל פגי קמחי הבין כי עליי לעזבו מעט לנפשי. ברבע שעה שכב קמח• •עיני• תקיעית